זוגיות פרק ב' – האתגר המשפטי והרכושי

המאמר עוסק בזוגיות פרק ב', בדגש על "ידועים בציבור", בדגש על  הצורך בהסדרה משפטית כדי למנוע חוסר ודאות ו"כאוס".

המסמכים המשפטיים המרכזיים שחובה להסדיר בפרק ב' הם הסכם חיים משותפים (או ממון), צוואה וייפוי כוח מתמשך.

פרק 1: מושגי יסוד ועולם הידועים בציבור (ידב"צ)

מנוחי יסוד הנדרשים לנו- בין נכס משותף (שני בני הזוג שותפים לו- הן באופן הקנייני המלא כגון ביחסי שיתוף או מכוח הזכות לאיזון בפקיעת היחסים, אצל זוג נשוי) לבין נכס חיצוני (שנשאר בבעלותו של בן זוג אחד).

יש כמה  סוגי זוגיות "פרק ב'":

1. ידועים בציבור צעירים: זוג צעיר פרק א'
2. ידועים בציבור צעירים פלוס : זוגיות שבה מעורבים ילדים שלו, שלה, ו/או ילדים משותפים.

2. ידועים בציבור בוגרים:זוגיות שבה לכל אחד יש ילדים ורכוש מפרקים קודמים, אין ולא יהיו ילדים משותפים- וכעת התחילה אהבה חדשה.

המבחנים להכרה כ"ידועים בציבור" :

ידועים בציבור אינו "סטאטוס משפטי" בינארי (כמו רווק או נשוי) אלא הגדרה המתארת מערכת יחסים שהדין מכיר בה מטעמים של כבוד האדם וחירותו. ההכרה נעשית לפי שלושה מבחנים מרכזיים:

1. חיי משפחה ("חיי מעשה"):קשר זוגי מהותי המכיל חיים אינטימיים, המבוסס על יחס של חיבה, אהבה, מסירות ונאמנות, המראה על כך שבני הזוג קשרו את גורלם זה בזה. בכך הוא נבדל מקשר של "חיי פילגשות".
2. ניהול משק בית משותף:לא מדובר רק בנוחות או כדאיות כלכלית, אלא פעולה שהיא "פועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים", כנהוג בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים.
3. מבחן חדש- המבחן הסובייקטיבי המשפטי:כוונת הצדדים (במפורש או במשתמע) לקיים ולהחיל מערכות יחסים בעלות השלכות משפטיות, בהן נובעות זכויות וחובות כלכליות מדיני הנישואין.

כיום, הדגש הוא על כוונת הצדדים ליצור מחויבות משפטית בפן הרכושי, בדומה לזוג נשוי.

המשטר הרכושי של ידועים בציבור אינו מוסדר בחוק אלא בפסיקה, מה שמוביל לחוסר ודאות = כאוס.

פרק 2: הסכמים (חיים משותפים / ממון)

הסכם ממון (לנשואים): הסכם הקובע את המשטר הרכושי ומסדיר מה יקרה עם פקיעת הזוגיות אצל זוג נשוי. הסכם סטטורי שמכתיב את פרוצדורת האישור.

אצל ידועים בציבור, אין חוק המסדיר את הפרוצדורה של אישור ההסכם, אם כי מומלץ לאשר אותו בבית המשפט.

מדוע הסדרה הכרחית בפרק ב'?

• הלכת השיתוף:כיום הפסיקה המחייבת היא שכאשר יש בני זוג ידועים בציבור ויש שיתוף ברכוש, חלוקת הרכוש תהיה חצי חצי. לכן, הסדרה חוזית מראש היא הכרח כדי למנוע כאוס.
• חובת עריכת הסכם:על בני הזוג לקבוע מראש מה משותף ומה נפרד, וכיצד ייעשה האיזון (בעלות ממש ברכוש או פיצוי).
• הבדל מהותי מנשואים:אצל זוג נשוי, הרכוש שנקנה לפני הנישואין, ירושות ומתנות, נשאר נכס חיצוני לפי חוק יחסי ממון.

לעומת זאת, הפסיקה יצרה הלכות חדשות שעלולות לחול גם על נכסים חיצוניים בנסיבות מסוימות (כגון דירה שירש אחד הצדדים אך חיו בה כמשפחה והתקיימו תנאים נוספים).

פרק 3: צוואה (הסכם ממון אינו מייתר עריכת צוואה)

ההסכם הממון/ החיים המשותפים אינו מחליף צוואה. הצוואה היא ההסדר היחיד שקובע למי יועבר הרכוש לאחר המוות.

הסכם הממון/ חיים משותפים קובע את היקף הרכוש של כל אחד מבני הזוג במועד פקיעת היחסים.

חשיבות הצוואה בפרק ב' (סדר פטירה רנדומלי):

• במצב של נישואין:אם אין צוואה, בן/בת הזוג הנשוי יורשים חצי מהעיזבון (בנוסף לאיזון משאבים), אפילו אם הם פרודים שנים רבות. החוק קובע שאישה נשואה יורשת, והסכם בדבר ירושה אינו חוקי.
• במצב של ידועים בציבור (ללא צוואה):הורשת רכוש לבן זוג ידוע בציבור נעשית לפי סעיף 55 לחוק הירושה.

החוק קובע כי יש לראות  בבן הזוג שנשאר בחיים כמי שהמוריש ציווה לו מה שהיה מקבל לו היו נשואים, אלא אם יש הוראה אחרת מפורשת או משתמעת בצוואה.

• הבעיה:מאחר שמעמד הידוע בציבור אינו סטטוס בינארי, במקרה של פטירה, הנותר בחיים צריך להוכיח בבית המשפט שהוא עומד במבחני "ידועים בציבור".

המתמודד נאלץ להתמודד מול ילדי המנוח/ה מפרק א', שעלולים לטעון שהיו למנוח חברות אחרות, שהיו ריבים מתמידים, שלא גרו יחד (למשל עקב אשפוז) וכו'. הכל יעלה לדיון.

• הפתרון: צוואה יכולה לקבוע מראששהיא/הוא יורש/ת הכל, או לא יורש/ת כלום, או יורש/ת משהו ספציפי. יחד עם הסכם ממון נכון, הדבר מקנה ודאות (עד כמה שניתן).

סדר פטירה רנדומלי: מי שלא דואג להסדיר צוואה, משאיר את הנותר בחיים "לריב עם הילדים".

בהעדר צוואה בן הזוג שהולך ראשון לעולמו מוריש חצי לבן הזוג הנותר וחצי לילדי הנפטר. החלק שיש הנותר בחיים ילך כולו לילדיו של הנותר בחיים.

מכאן חוסר הסמטריה השרירותי/ רנדומלי- בין ילדיהם של בני הזוג לפי השאלה מי נפטר ראשון.

פרק 4: ייפוי כוח מתמשך

זהו כלי חיוני להסדרה מראש של מי יטפל ויקבל החלטות (בריאותיות, אישיות ורכושיות) אם האדם יימצא בנבצרות (איבוד כושר קבלת החלטות).

נקודות חשובות לידועים בציבור:

• יש לשקול אם למנות את בן/בת הזוג כמיופה כוח בכל התחומים.
• במקרה של נבצרות, יש לחשוב כיצד ההחלטות הרכושיות יתקבלו: האם בן הזוג ינהל את הרכוש הכללי, או שצריך להגביל את התחום הרכושי לשוטףולדרוש שקיפות מול הילדים מפרק א'.
• דוגמה: אם לאישה יש בית שבו גרים בני הזוג, והיא צריכה לעבור לדיור סיעודי ולכן יש להשכיר את הדירה כדי לממן את הטיפול,

צריך לקבוע האם לבן הזוג (שגר בדירה) יש סמכות להודיע על פרידה, והאם הוא צריך לפנות את הדירה לטובת מימון הטיפול שלה.

לסיכום, בזוגיות פרק ב' (ידועים בציבור), עקב חוסר הסדרה חוקית של המשטר הרכושי והירושה, ומסיות נוספו שפורטו לעיל לרבות בעניין השרירותיות של ההורשה בפרק ב'

נדרשת פעולה יזומה ומקיפה כדי ליצור את הוודאות המשפטית הרצויה.