הסדרי העברה בינדורית

אי אפשר להגזים בחשיבות של הסדרת חלוקת רכוש ליום שאחרי. הסדרת החלוקה חייבת להיעשות בהתאמה אישית, לפי הצרכים של עורך הצוואה והציפיות שלו- ולא בתוך שבלונה פשטנית.

יש מי שתתאים לו צוואה המחלקת את הרכוש בין ילדיו בחלקים שווים, יש מי שירצה להבטיח כי הרכוש, כולו או חלקו,  לא יתחלק בבת אחת אלא יבטיח ליורשים מעין קצבה קבועה, יש מי שירצה שבן הזוג ירש את כל רכושו תוך הבטחת מנגנון של היורשים העתידיים (צוואה הדדית) ועוד. גם הגיל בו נערכת הצוואה משפיע כמובן על השיקולים של עורך הצוואה.

עריכת צוואה צריכה להתבצע תוך ניתוח המצב המשפחתי והרכושי ולקיחה בחשבון של פרמטרים רבים:

– מתנות שנתנו במהלך החיים לחלק מהילדים באופן לא שוויוני – למשל רכישת דירה שנרשמה על שם אחד הילדים. דירה זו היא רכוש אותו ילד ואינה חלק מהעיזבון ויתכן שיש להפחית אותה מחלקו של אותו ילד בעיזבון העתידי.

– ילדים מנישואים קודמים- האם הם יורשים ביחד עם הילדים המשותפים? באיזה אופן? האם גם ילדי בן הזוג החדש, שאינם משותפים, יהיו יורשים?

– מה המגבלות שיהיו, אם בכלל, על בן זוג יורש אשר ירש את כל הרכוש במסגרת צוואה הדדית? האם יוכל להתגורר בבית המגורים עם בן/ת הזוג חדש? האם יוטלו על כך הגבלות על מנת למנוע טענות של שיתוף בנכסים? האם יוכל לתת מתנות ללא הגבלה? האם יוכל להוריש באופן שונה?

– האם יש להגביל חלוקה מידית של כל הרכוש בין הילדים היורשים מתוך רצון להבטיח את השארות מקורות הכנסה ונכסים לעתיד?

פירוט הרכוש הקיים על מנת להקל על היורשים לאתרו- חשבונות שונים, נכסי נדל”ן, מניות ושותפויות שונות, הלוואות שנתנו על ידי עורך הצוואה ועוד, והרחבת האפשרות להסכמים בין יורשים בעתיד.

הכנת צוואה היא תהליך שנועד לברר את הצרכים של עורך הצוואה תוך הכרות מעמיקה עם הכלים המשפטיים והכלכליים העומדים בפניו כדי להגשים את הרצונות שלו.

אני מייחסת חשיבות עצומה גם לרצון של ההורים להבטיח חלוקה ליורשים, במיוחד כשמדובר בדאגה מיוחדת בשל קושי שההורים צופים בעתיד היורשים. לשם כך קיימים מנגנונים של ניהול עזבון, או של נאמנות המיועדת לאפשר חלוקת העיזבון לאורך זמן על פי הנחיות של עורך הצוואה.

הניסיון הרב שיש לי בעריכת צוואות גם מסייע בקבלת החלטות מוסריות, שאלות של חלוקה בין יורשים כו.

עריכת צוואה בצורה נכונה מאפשרת לדייק ברצונות של עורך הצוואה וגם לממשם בבוא העת. לא פעם בתי המשפט עוסקים בפרשנות של צוואות שנוסחו באופן לא ברור דיו ולפעמים נדמה שהתוצר הוא צוואה של השופט ולא של המצווה.